<h1>ארחות חיים הלכ' תענית סימנים ה'—ו'</h1>
<h2>דף יא:</h2>
והראב"ד ז"ל פירש מתענין לשעות כפי' הראשון וז"ל המקבל עליו תענית מאתמול עד חצי היום ונמלך והוסיפו והשלימו עד הערב כיון שהשלים כל היום הרי זה תענית גמור ומתפלל לערב תפלת תענית אבל בחצי היום אין זה תענית לענין תפלה אבל אם אמר הרי עלי שלא לאכול עד חצי היום באיזו שעה שיאמר נדר הוא ואסור לאכול אבל בלשון תענית אינו נאסר וכן פסק הרשב"א ז"ל וכן נמי דעת הר' אהרן הלוי ז"ל והרשב"א ז"ל פי' מתענין לשעות כפי' הראשון. והרמב"ם ז"ל כתב תענית שעות כגון מי שהיה טרוד בעסקיו ולא אכל עד חצי היום ולאח' חצי היום נמלך ואמר הואיל ולא אכלתי עדיין אשב בתענית עד הערב הרי זה תענית שעות ומתפלל תפלת תענית ולא עוד אלא אפי' אכל בבקר ואח"כ קבל עליו להתענות שאר היום הרי זה תעני' שעות ועל זה לא באר אם יתפלל תפלת תענית אם לאו והבעל ההשלמה כתב דאפי' קבל במנחה להתענות למחר עד הערב אחר שיאכל בבקר אין זה תענית והביא ג"כ ראיה [י"ב ע"א] מה שאז"ל יחיד שקבל תענית שני וחמישי של כל השנה ופגעו בו י"ט הכתובים במגלת תענית אם נדרו קודם לגזרתנו כלומר שנדר זה קודם תקנת י"ט יש לו לקיי' נדרו ותדחה גזרתנו מפני נדרו ואם תקנת אותן הימים קודם ידחה נדרו מפני גזירתנו שנאמר שאלו היה בדעתו לפגוע בהן לא היה נודר והרי הוא כאומר הרי אני מקבל תענית שני וחמישי חוץ מאותן הימים הכתובים במגלת תעני' ולפיכך אין שאלה על נדרו ואפי' התחיל להתענות קודם הימים טובי' ואע"ג דבצבור התחילו אין מפסיקין ביחיד מפסיקין. וי"מ אם נדרו קודם לגזרתנו שהתחילו תעניותיו קודם שארעו אותן הימים מפני אסור כולל. ואם גזרתינו קודם לנדרו כלומר קודם שהתחיל להתענות אין בזה איסור כולל וידחה נדרו מפני גזרתנו והר"י מקור' ז"ל כתב יחיד שקבל עליו תענית ופגעו בהן ימים של תורה מפסיק ימים הכתובים במגלת תענית אינו מפסיק. והנך דיתבי בתעניתא כלה שתא בר מעצרתא ויומא דכפורי אפשר דבנדר גדול אסרו על עצמן הנאת אכילה וחלה הנד' בכל ימות השנ' בכלל אבל בקבלת תענית מכאן ועד יום פלוני לא יכנסו שבתות וי"ט באותה קבלה לפי דעת הראב"ד ז"ל. והמקבל עליו תענית כתב הריא"ף ז"ל דאוכל ושותה הלילה עד שיעלה עמוד השחר והוא שלא יישן אפי' גמר וסילק שלחנו אבל אם לא סלק אפי' ישן אוכל עד שיעלה עמוד השחר אבל גמר וסלק וישן אסור לאכול והראב"ד ז"ל כתב דאם ישן אפי' בתוך סעודתו הוי הפסק ואסור לאכול עוד אם סלק אפי' לא ישן והב' ההשלמה ז"ל כתב שאם לא ישן אפי' סלק אוכל ואם ישן אפי' לא סלק אינו אוכל וכן דעת הרמב"ם ז"ל שהכל תלוי בשינה והר"י מקור' ז"ל כתב ודווקא היכא שלא ישן שינה גמורה אבל ישן שינה גמורה אסור אבל מתנמנם אוכל וכמו כן ישן והתנה אוכל אם ישן אח"כ ולדברי הכל אם התנה ואמר שעדיין דעתו לאכול ולשתות אפי' ישן וסלק לא נאסר לאכול ולשתות וכן דעת הירושלמי. וכתב הר"פ ז"ל ושתיה מותרת אפי' בלא תנאי דגבי שתיה הוי לעולם כמו התנה לפי שאין קבע לשתיה ודווקא מים.
